<h1>ארחות חיים הלכ' תענית סימן י"ג</h1>
<h2>דף י.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל כשגוזרין תעניות מפני הצרות אין גוזרין בתחלה אלא ב' בשבת וה' של אחריו ושני של אחריו וכן על הסדר הזה ב' וה' וב' עד שירוחמו. וכשגוזרין תענית על הצבור בעבור הגשמים כתב הגיע י"א במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין ת"ח להתענות ב' וה' וב' וכל תלמידיהן הראויים לכך. הגיע ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים ב"ד גוזרין ג' תעניות על הצבור ב' וה' וב' ומותרין לאכול ולשתות בלילה עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ג' תענית אחרות ה' וב' וה' ובג' אלו אוכלין ושותין מבע"י כמו ביום הכפורים וכל העם אסורין במלאכה ביום ומותרין בלילה וברחיצת כל גופו חמין ובסיכה ותשמיש המטה ובנעילת הסנדל. עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ז' תעניות ב"ה וב"ה בה"ב ובאלו ז' עוברות ומניקות מתענות אבל לא באחרות. עברו אלו לא נענו ממעטין במשא ומתן וכו' ות"ח לבדם חוזרין מתענין ה' וב' וה' עד שיצא ניסן של תקופה שהוא עד שיכנס השמש בשור אבל לא הצבור שאין גוזרין על הצבור בעבור גשמים יותר מי"ג תעניות ע"כ מלשונו. והב' האשכול ז"ל כתב דהאידנא דאין שוק קבוע לישראל דליכא למיחש הכי אבעי ליה למגזר בתחלה בחמישי כגון שעת הדחק והצורך וי"א דלא שנא.
<h2>דף יב:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל כשגוזרין תעניות מפני הצרות אין גוזרין בתחלה אלא ב' בשבת וה' של אחריו ושני של אחריו וכן על הסדר הזה ב' וה' וב' עד שירוחמו. וכשגוזרין תענית על הצבור בעבור הגשמים כתב הגיע י"א במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין ת"ח להתענות ב' וה' וב' וכל תלמידיהן הראויים לכך. הגיע ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים ב"ד גוזרין ג' תעניות על הצבור ב' וה' וב' ומותרין לאכול ולשתות בלילה עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ג' תענית אחרות ה' וב' וה' ובג' אלו אוכלין ושותין מבע"י כמו ביום הכפורים וכל העם אסורין במלאכה ביום ומותרין בלילה וברחיצת כל גופו חמין ובסיכה ותשמיש המטה ובנעילת הסנדל. עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ז' תעניות ב"ה וב"ה בה"ב ובאלו ז' עוברות ומניקות מתענות אבל לא באחרות. עברו אלו לא נענו ממעטין במשא ומתן וכו' ות"ח לבדם חוזרין מתענין ה' וב' וה' עד שיצא ניסן של תקופה שהוא עד שיכנס השמש בשור אבל לא הצבור שאין גוזרין על הצבור בעבור גשמים יותר מי"ג תעניות ע"כ מלשונו. והב' האשכול ז"ל כתב דהאידנא דאין שוק קבוע לישראל דליכא למיחש הכי אבעי ליה למגזר בתחלה בחמישי כגון שעת הדחק והצורך וי"א דלא שנא.
<h2>דף טו:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל כשגוזרין תעניות מפני הצרות אין גוזרין בתחלה אלא ב' בשבת וה' של אחריו ושני של אחריו וכן על הסדר הזה ב' וה' וב' עד שירוחמו. וכשגוזרין תענית על הצבור בעבור הגשמים כתב הגיע י"א במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין ת"ח להתענות ב' וה' וב' וכל תלמידיהן הראויים לכך. הגיע ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים ב"ד גוזרין ג' תעניות על הצבור ב' וה' וב' ומותרין לאכול ולשתות בלילה עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ג' תענית אחרות ה' וב' וה' ובג' אלו אוכלין ושותין מבע"י כמו ביום הכפורים וכל העם אסורין במלאכה ביום ומותרין בלילה וברחיצת כל גופו חמין ובסיכה ותשמיש המטה ובנעילת הסנדל. עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ז' תעניות ב"ה וב"ה בה"ב ובאלו ז' עוברות ומניקות מתענות אבל לא באחרות. עברו אלו לא נענו ממעטין במשא ומתן וכו' ות"ח לבדם חוזרין מתענין ה' וב' וה' עד שיצא ניסן של תקופה שהוא עד שיכנס השמש בשור אבל לא הצבור שאין גוזרין על הצבור בעבור גשמים יותר מי"ג תעניות ע"כ מלשונו. והב' האשכול ז"ל כתב דהאידנא דאין שוק קבוע לישראל דליכא למיחש הכי אבעי ליה למגזר בתחלה בחמישי כגון שעת הדחק והצורך וי"א דלא שנא.
